PlayList

דברו איתי אחרי החגים- רוני אלטר מארחת את ערן צור בתמונע

דיווה משנות החמישים, נערה עם חולצה מנומרת ושורטס, אישה.
במציאות של טאלנטים, פלסטיק ונסיון לעלות על הנוסחה לפיצוח האטום  בדרך אל הפלייליסט, רוני אלטר מביאה משהו כל כך טהור וגולמי שפורק את כל הציניות ומשאיר אותך חשוף- עירום בכיס אויר.

אלטר שתמיד היתה התוספת שעושה את כל ההבדל בפרוייקטים רבים של אמנים אחרים (כמו דודו טסה, מטרופולין, אריק איינשטיין) עוברת לקידמת הבמה בפיזוז חינני ואנחנו זוכים לראות את צעדיה הראשונים של אחת מהדמויות שאני מקווה שיהיו פה עוד הרבה זמן ויעזרו להתוות נוף חדש במוזיקה המקומית.

בתחילת ההופעה אלטר מסבירה שהיא לא ממש בקטע של חגים, שזו רק צורה של הזדמנות לדחות דברים שאנחנו לא ממש רוצים לעשות. אל תטעו- החזות והקול החלומיים/ חולמניים של אלטר משווים תחושה שהיא מרחפת לה בפאזה אחרת, אבל הטקסטים המנקבים אותם בחרה ואופן הגשתם מוכיחה מדי שיר שהיא לא באה לשחק- היא מסתכלת למציאות בעיניים בלי פחד. בלי דחיות ותירוצים.
"כיס אויר"- אלבום הבכורה המופלא שלה שיצא לפני כחדשיים, הוא אלבום אקלקטי של מוזיקאית מוערכת שזכתה לפירגון של ענקים כמו אגי משעול, קורין אלאל, ורד קלפטר, עלי מוהר, אבישי כהן ואביה נפתלי אלטר, אשר תרמו חומרים והיו לחלק פעיל באלבום.

מתחילים
ההופעה מתחילה עם שירים שנכתבו על ידי רוני והולחנו על ידי אלון לוטרינגר שגם מופיע איתה, כמו לא לתפוס הרבה מקום ולמות קצת (אחד השירים האהובים עליי לשנת 2010) – שעבר אדפטציה משיר הסתיו שהוא במקורו למשהו עם גרוב קצת אחר.

[pro-player width='440' height='290' type='video']http://www.youtube.com/watch?v=pp7GB4aBQTw[/pro-player]

ההופעה ממשיכה – חמש אבנים שנכתב ע"י מירי פיגנבוים והולחן ע"י קורין אלאל, שמורגשת בכל תו בשיר. השיר הבא שגם הולחן על ידי אלאל, הוא ההיפך המוחלט- נשימה של אגי משעול מדבר על הרגע בין השאיפה לנשיפה- פעולה שקורית באופן אוטומטי ואנחנו לא מייחסים לה חשיבות, אבל היא רגע חשוב של בחירה והתבוננות פנימה- מתוך החזרה והמקום הנוח והמוכר, אנחנו יכולים להסתכל פנימה ולראות מה נשתנה אצלינו מהפעם שעברה שהיינו שם (סוג של הזדמנות לחשבון נפש קטן של חגים..)

לא בשאיפה כי אם במורד הנשיפה
בתחתיתה בהפוגה הקטנה
הכמעט לא מורגשת שם

לפני תנופת החיים הממלאת שוב את הריאות
ודוחקת כל ריק לצדדים
ולא בשפיץ המחשבה
לא כשהיא חדה
מבריקה או מפתלת את עצמה

אלטר מספרת שהיא בחרה לאלבום רק שירים שהיא אהבה משמיעה ראשונה, ובאמת יש תחושה עמוקה של חיבור בינה לבין כל השירים האלה שמתארחים אצלה באלבום.
היא מכילה את השילוב הנדיר הזה של עצמאות ואומץ להעלות חומרים אישיים שלה עם הכבוד לטקסטים ולחנים של אחרים- אותם היא לוקחת והופכת לשלה.

הוא והיא..
החלק של ערן צור נפתח עם "בעין הסערה" מהאלבום האחרון של צור " כל מה שאנושי"- שיר של גבר שהחיים חיברו אותו לצדדים רכים יותר של עצמו. התוספת של אלטר והפיכת השיר הזה לדואט נתנה את הזוית של הצד הנשי עליו מדברים שעכשיו גם זכה לקול בתוך השיר.
הביצוע לתמונה אימפרסיוניסטית הרגיש מאוד נכון ונאמן למקור- משהו בשיר הזה תמיד עובד. הוא אכן מצליח להכניס לאוירה, לא מתאר מצב מדוייק מדי אבל לגמרי מעביר את ההרגשה- בדיוק כמו תמונה אימפרסיוניסטית..אלטר שוב מוכיחה שהיא יודעת להיות כינור ראשון אבל גם לתת את התמיכה הנכונה כדי להעצים שיר גם כשהיא לא מקדימה. הכבוד ליצירה וטובתה תמיד הכי חשובים.
היתה תחושה שמשהו מאוד טוב קורה על הבמה עם שני המוזיקאים המופלאים האלה, אבל כשהשיר הבא התחיל להתנגן, גם הזבובונים על גדות הירקון מהשיר הקודם נעמדו….
הוא והיא, היא והוא. שתי נשמות בתל אביב שמתמודדות עם החיים הקטנים והשיגרה. הביצוע המשותף הרגיש כאילו הוא המתין בסבלנות 10 שנים ללא תכלית בתחתית כדי לזכות בשת"פ המושלם הזה על במה אחת בתיאטרון תמונע. זה שיר של קצוות, אידאל ושיגרה, קירבה וניכור, חלום ומציאות, הוא והיא.. הקול הייחודי והדומיננטי של צור משתלב באופן מושלם עם פצצת הרגש שאלטר זרקה על הבמה בביצוע הזה לשיר שהודתה שהוא אחד האהובים עליה.. גם עליי.. במיוחד אחרי הגילוי מחדש שזכיתי לו..

הנה זה בא- הוא והיא גרסת 2010:  האיכות לא מושלמת, אבל בשביל אושר צריך להקריב קצת..

[pro-player width='440' height='290' type='video']http://www.youtube.com/watch?v=xhQgc5fZN6c [/pro-player]

כאילו שזה לא הספיק- הם החליטו לא ממש לתת לקהל הרבה זמן להתאושש מהחוויה ועברו מייד לנגועה– שהוא גם הסינגל החדש שיצא ממש לא מזמן לאלטר. השיר נכתב על ידי עלי מוהר ואביה נפתלי אלטר והזיקה האישית אליו מאוד ניכרת בביצוע של רוני.

ככה זה נראה :

[pro-player width='440' height='290' type='video']http://www.youtube.com/watch?v=s74C46iVdwo [/pro-player]

זה בוער בי כל היום

כל היום בוער
זה פועם כל היום כל הליל
כי הלב דוהר בלי לדעת את הדרך
כי הלב פרפר שנמשך אל תוך האש

אתה נוגע בי אני כבר נגועה
אתה שומע בי כל רחש כל שמועה
אתה עובר בי בכל עצב בכל תא

ההופעה מסתיימת עם אחד השירים היפים באלבום- עירומה, שנכתב על ידי חברתה הטובה והמוצלחת עינב ג'קסון כהן. נגועה, ועירומה- מגיעים עם פערים אובייקטיביים מאוד גדולים- אחד נכתב על ידי גבר מבוגר, השני על ידי אישה צעירה – אך שניהם מדברים באותה שפה, של רגע פרטי אך חשוף מאוד של אדם הפותח את ליבו ומפקיד עצמו בידי האחר. אלטר מקרבת את שניהם אחד לשני ונותנת להם להעצים זה את זה ולשחק אחד עם השני.

[pro-player width='440' height='290' type='video']http://www.youtube.com/watch?v=bAaakCXvIk4 [/pro-player]

ההדרן מתחיל עם לישון בלי לחלום מפרוייקט מטרופולין שחשף את כולנו לדבר הנהדר הזה שנקרא רוני אלטר וגם הכניס את עופר מאירי לעבודה על אלבום הסולו הזה. היא לא צריכה מיקסים וקולות רקע מטורפים של עיר אפלה. גם בביצוע המינימליסטי ביותר רוני אלטר מעבירה את התחושה המדוייקת שהשיר הזה דורש

וכל שיר שנופל לידה בעצם..

והנה רוני והגיטרה- כד שתוכלו קצת להרגיש את הקסם

[pro-player width='440' height='290' type='video']http://www.youtube.com/watch?v=8VsW4nlj6Bc [/pro-player]

הייתי אומרת קנו לעצמכם מתנה לחג- אבל זה כבר לא קביל… ובכל זאת- הנה הבנדקמפ שלה

http://ronialter.bandcamp.com/

3 טוקבקים

  1. י.

    איזו שמחה!
    הייתי בהופעה הזו מקדימ-קדימה, כל כך כיף לדעת שיש הקלטות :)
    יש לך במקרה את "הוא והיא"?
    כמו שציינת, הביצוע היה מרטיט, ואשמח מאוד לחוות אותו בשנית

  2. איילת מ.

    יפה כתבת ויפה ניתחת את הטקסטים ויפה שגם את מתפעלת מהדבר המדהים הזה שנפל עלינו בשנה האחרונה-רוני אלטר,וכמה מושלם היא שרה את השיר האחרון ששמת לנו.תודה ולרוני-שיהיה בהמון המון הצלחה!

  3. שוש

    כתבה מעולה!לא צריך לחפש ברשת כל המידע כאן!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *