PlayList

"פלייליסט" בראיון נוקב עם יגאל רן דואק

יגאל רן דואק אומנם אינו אמן מוכר בכל בית בישראל, אבל בתור אחד שנמצא בעסק כבר מכל לעשור, יש לו הרבה מה להגיד.

לכבוד יציאת הסינגל החדש שלו "שומר עלי למעלה", העניק לנו יגאל ראיון מרתק בו הוא מספר על הסינגל החדש, תחילת דרכו בלהקת "זבל" וכמובן על הסיבות בגללם הוא לא מנסה להוציא סינגל לרדיו. בהחלט שווה קריאה.

היי יגאל, קודם על ברכות על יציאת הסינגל החדש שלך "שומר עלי למעלה".
האם השיר נכתב או מוקדש לאדם מסויים?

השיר נכתב בעקבות בני אדם מסויימים אך לא לאדם מסויים, כתבתי אותו דווקא בעקבות בגידה של קרובים אלי שתקעו לי סכין בגב וזה גרם לי לחשוב האם יש באמת מישהו שבאמת אכפת לו כשאני למטה….מישהו שברגעים קשים שומר עלי למעלה.. יש מסביבי הרבה אנשים, למעטים מאוד מהם אפשר לקרוא חבר, יכול להיות שזה בגלל שהסטנדרטים שלי להגדרה שלי לחבר אולי גבוהים מידי. וזה כן מוקדש, מוקדש לכל אחד שהוא חבר אמת של מישהו חברות אמת זה לא רק לשמוח כשטוב זה גם לדעת להחזיק כשרע.

איך היתה חווית הצילום לקליפ של הסינגל?

לצילום לקחתי את מה שראיתי ברחובות דרום תל אביב, כי איך שאני רואה את זה אז ההומלסים , הנרקומנים וכל שאר הניצבים בקליפ הם סהכ אנשים שהאנושות בגדה בהם, בחרה להזניח, להתעלם מהם ולטמון ראש בחול. אני מרגיש מאוד מזוהה עם זה במקומות מסויימים כי גם לי יש רגעים שאני אומר, פאק איט אני זורק הכל ונותן להכל אצלי להתמוטט. במקרה הזה רק חבר טוב יכול לשמור עליך למעלה, שלא תיפול.

עברת דרך ארוכה בעולם המוסיקה הישראלית, מאז הימים בהם היית חבר בלהקת "זבל" בתחילת שנות האלפיים ועד יציאת אלבום הבכורה שלך בתור אמן סולו “כאוס”. מה צופן לך העתיד?

כן, בגיל 20 הוצאתי את האלבום הראשון שלי בתור סולן להקת "זבל". זאת הייתה למידה חשובה עבורי אבל תקופה שלא יכלה להניב באמת פירות כי אנחנו עצמנו לא היינו בשלים להצלחה מבחינת הגיל ומבחינת חוסר הניסיון, הגענו לדברים יפים. היה לנו מועמדות לקליפ השנה ולהקת השנה בערוץ 24, מועמדות לשיר השנה בגלגל"צ. אבל עדיין..זה לא היתי בשל. רק עכשיו אני מבין עד כמה לא היתי. אין לי תוכניות לעתיד. אומרים שכשאתה מתכנן תוכניות אלוהים צוחק ואני לא אוהב שהוא צוחק.

האם יש אמנים או להקות שמשפיעות עליך במיוחד?

מההוא ששר את דרך השלום אבל הכי הרבה מבר רפאלי. סתם לא. בעקרון אני מושפע מאמנים מחול, אני לא כזה אוהב את תרבות המוסיקה בישראל. אני חושב שהכל מקובע ומשעמם. יש את הישנים שאני ממש אוהב כמו אריק איינשטיין, חווה אלברשטיין, מאיר אריאל.. את מי היום יש להעריץ? הכל כוכבי אינסטנט ופלסטיק נטולי כריזמה או כשרון. אם קוביין או מוריסון היו היום מה הם היו הולכים לכוכב הבא ואיזה זין כמו האמרגן של עומר אדם היה מחליט להם אם הם מוכשרים או לא? בדיחה.

טרם שחררת שירים לרדיו וניסית את עצמך בעולם המיינסטרים, האם זה משהו שנובע מאידיאולוגיה או מסיבות אחרות?

הייתי מאוד רוצה להיות מושמע ברדיו ובכלל מוכר בתקשורת אבל אני שונא את העולם הזה. אני שונא את הטיפוסים הצבועים ואת הליקוקי תחת שאתה צריך לעבור בשביל להשתחל לשם. אם העלות של להצליח במיינסטרים זה להתחנף לאיזה עורך רדיו בשביל שישמיע אותי אז אני מעדיף להישאר באנדרגראונד. מעדיף להישאר נאמן לעצמי ולאומנות שלי ושמי שאוהב מוסיקה טובה יחפש ויגיע אלי. יש לי את הקהל שלי שמעריך ואוהב אותי כמו שאני עם הפרסום או בלי הפרסום וגם המעט הזה המון בשבילי ומספק אותי.

אתה מגיע מעולם הרוק האלטרנטיבי, איזה מסר יש לך לכל אלה שאוהבים את המוסיקה הספציפית הזאת שמעט נעלמה מהנוף בארצנו?

שמע זה יכול להיות להשמע קשה אבל האמת היא שמתוך הנסיון שלי בסביבה של הסצנה הזאת, קיים חוסר פרגון ענק בין הלהקות. כולם מתייחסים אחד לשני כמו יריבים במקום חברים ושותפים לאהבה לז’אנר.. אני לא בא לחנך אף אחד אבל חלק גדול מאוד מהתופעה זה זה. חלק מההצלחה שלי לדעתי היא שיש לי חבורה מאוד מגובשת שעובדת כבר שנים ותומכים זה בזה.

ושאלה אחרונה לסיכום, כמה קעקועים יש לך ומה הסיפור מאחוריהם?

וואלה יש הרבה ויש מאחוריהם המון סיפורים , הנושא הזה יצטרך לחכות לראיון משלו כי זה לבד יקח לי יומיים לענות.

צילום: ליבידו תכשיטים ע"י איילה אלישע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *