PlayList

פרויקט פנסים כובש את מועדון הבארבי

על פרויקט הפנסים רוב הסיכויים שלא שמעתם וכך גם על העומד בראשו – אלירן אביתר לוי, מנהל אולפן ההקלטות Sound Lab ובוגר בית הספר רימון, אך בלילה שבין רביעי לחמישי (6/3) חגג אלירן עם שותפיו לפרויקט שכוללים שמות כמו: דודי לוי, אסי לוי, ירמי קפלן, גבי שושן, ג'קו אייזנברג וג'נגו, את השקתו של האלבום, והאמת – הופתענו ואפילו לטובה.

הערב נפתח בקצב רגוע ונינוח המותאם במיוחד לקהל הישוב שהגיע לשערי "הבארבי" עם רות נודלמן שמתחלפת בעמיר ג'נגו רוסיאנו – האיש, הבס וחבר לשעבר בלהקת הרוק שנשא את שמו. ג'נגו שליווה את כל הערב על עמדת הבס עובר לקדמת הבמה ולמיקרופון, דבר שעד להקמת הלהקה על ידו לא נהג לעשות. את האווירה המנומנמת של מופע הישיבה מעירה השחקנית, שמסתבר שגם מפליאה בשירה – אסי לוי, אשר מכניסה להופעה ניחוח של חפלה ים-תיכונית משולב בגיטרה של אלרן והבס של ג'נגו, וגוררת עד מהרה את מחיאות הכפיים של הקהל שאפילו מזיז את הראש והאגן במושבו.

דודי לוי (השם לוי מככב הערב) מצטרף לחגיגה עם "מחר אני עוזב" בתוספת הגיטרה החשמלית והכובע שכבר הפך לסימן ההיכר של איש "התזמורת הקטנה" שהוציא את אלבומו האחרון שכלל גרסאות כיסוי לשיריו הגדולים לצד שירים חדשים בשנה שעברה.

"ימים טובים" הקלאסיקה של נמרוד לב בוקעת מהרמקולים של מועדון "הבארבי" כאשר לבמה חוזרת אסי לוי מחוזקת בנמרוד לב עצמו, שהיה גם כן שותף בפרויקט. לב חמוש בגיטרה חשמלית לוקח את הערב לגוון הרוק'נ'רול עם גיטרות ודיסטורשניים. מה שדיסטורשיין אחד יכול לעשות למופע ישיבה? פשוט תענוג צרוף.

אלירן שמנצח על הפרויקט ביד רמה, אבל בשקט ובמרחק מסוים, יש לציין – מספר שלעשות פרויקט כזה זה לא דבר פשוט – לכל אומן יש עוד פרויקט או שניים, הוא מוסיף. "אחד הראשונים שתמך בי", אומר לוי,"הוא ירמי קפלן", שכבר מתגנב ועולה לבמה. ירמי שאני לא חושב שיש צורך להציגו עוזר לאלרן מתחילת הפרויקט ומייעץ. אחרי "היא האחת" בביצועו של קפלן מצטרפים אליו לבמה ג'קו אייזנברג זוכה כוכב נולד ורות נודלמן שממשיכים את הקו הרוקיסטי שתפס הערב. ג'קו נשאר על הבמה עם הלהקה בלבד ומבצע את "השרב נשבר", הסינגל השישי של הפרויקט שיצא לאחרונה לרדיו.

אבל החגיגה לא נגמרת, אל הבמה מזמין אלרן את אחד הזמרים הגדולים, לפי דעתו, גבי שושן. הרוקיסט המכסיף מבצע גם הוא שיר מתוך האלבום שנקרא "זכרונות" ומשלב רוק גיטרות ותופים, עם קלידים מלטפים ונשמה גדולה. שושן מנצל את הבמה והקהל התומך בשביל לספר שבתחילה סירב בתחילה אלרן להצעתו להצטרף לפרויקט שאותו הוא החל לפני כשנה כאשר קיבץ סביבו אומנים מובילים ופרצופים לא מוכרים ויצר מפגש עולמות מרתק מוסיקלית וגם אנתרופולוגית (אבל לא ניכנס לזה), אבל לבסוף אלרן בא עד אליו הביתה בכדי לכתוב את השיר. ג'קו אייזנברג חוזר בשנית לבמה ומצטרף לשושן לקלאסיקה פרי עטו "להשתטות לפעמים" שיצא אי שם בשנת… והקהל מרשה לעצמו סוף סוף להשתטות באמת ולרקוד, הפעם לא כשהם ישובים.

במקום להמשיך את הקצב של ההופעה שנכנסה לקצב ומעלה הילוך יורדת הלהקה מהבמה וחוזרת במהרה להדרן, אותו פותח במבטא ספרדי כבד, איתלו רודריגז, שאותו הכיר אלירן דרך חבר לאחר שלא מצא זמר שיתאים לשיר השקט והרגיש "נגיעה בדבר". איתלו מביא איתו לשיר חום לטיני, נשמה, קול בס ואת המבטא שהזכרתי קודם, ומשלב בשיר גם ספרדית – מגמה שתופסת לאחרונה תאוצה מחודשת עם הצלחת  הסגנון בפרויקט של עידן רייכל ובביצועיה של רוני דלומי.

"ממחר מבטיח לך אני אשתנה" צועק לתוך המיקרופון ירמי קפלן מחוזק על ידי דודי לוי. קפלן, פרפורמר מדהים אשר עם יכולותיו על הבמה אי-אפשר להתווכח, ואם עדין לא ראיתם באמת שהגיע הזמן, הוא סוחף את הקהל ומרים את ההופעה לגבהים חדשים. לחגיגה המוסיקאלית שמציפה את הבארבי מצטרפת גרסת כיסוי נוספת, הפעם לשירו של דודי לוי "כל הזמן שבעולם" בביצועם של לוי עצמו, ג'קו אייזנברג, נמרוד לב, ירמי קפלן ואלרן לוי – הרכב מכובד ומשובח שאליו יש להוסיף סולו גיטרה ווירטואוזי ממש של דודי, בס עמוק ומנחה ותופים מכים בקצב הרוק'נ'רול – תענוג צרוף שממלא את האוזן ושוטף את כל הגוף מכף רגל מקפצת ועד ראש מתנועע שעוקב אחרי כל תו ותו.

לאחר תודות לקהל שהגיע והצגת ההרכב שמלווה את הערב חותם נימרוד לב, שהגיע לערב הזה היישר ממופע המחווה לשמוליק קראוס ז"ל, את השקת פרויקט "פנסים" רבוי הכוכבים עם השיר "מתחיל עכשיו" – (אוקסימורון כבר אמרנו?) כאשר הוא עומד חשוף מולך המיקרופון והקהל. הערב המוסיקאלי המגוון ורחב ההיקף הזה, שזכה לקהל רב יחסית למרות מיעוט הפרסום, הצליח להרים את מצב הרוח של באי הבארבי, להפגיש אותנו עם קלאסיקות האהובות בביצועים חדשים, לרכז אומנים מהשורה הראשונה של הרוק הישראלי לצד פרצופים חדשים ופרשנויות מגוונות, אבל להציג בשורה מוסיקאלית מרעננת ומסקרנת של ממש, לגרום לי לרצות לשמוע עוד – את זה הוא לצערי לא הצליח למלא ואולי זה היה דווקא החלל הריק שנוצר מבחירת מיקום ההופעה בבארבי הגדול או מזה שהקהל ישב ברובו ולא הרים את המופע לגבהים חדשים, סתם נקודה למחשבה…

ולסיכום, הפרויקט המשובח שמגיע בטיימינג קריטי לרוק הישראלי שנמצא בדעיכה, ומציג אומנים גדולים באור חדש ובפרשנויות לא צפויות כאשר הם משלבים פעולה ביניהם ועם שמות חדשים יוצר הופעה שווה. בקיצור זו ללא ספק – המלצה של קמינסקי. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *