PlayList

כמו עצמאי בשטח

פסטיבל "עצמאי בשטח" שהתקיים בשדה של קיבוץ רגבים בהשראת מאיר אריאל ז"ל ביום הארוך בשנה 21/6 ושהוקדש כול כולו לרוק הישראלי נפתח עם רצף של להקות צעירות. להקת "לואיזה" שיואב קוטנר, שדרן הרדיו, התגאה ואמר שהוא היחיד שמשמיע אותם ברדיו "לא בגלל שהם לא טובים, אלא בגלל שלא מכירים אותם. אז תפיצו את הבשורה". יואב ביקש ואנחנו מקיימים. "קיצו" שהיו המלצתם של להקת רוקפור הוותיקה להיכלל בסגל המפואר של הפסטיבל כאשר מאחוריהם אלבום ואי.פי משובחים עולים לבמה ומפציצים את הקהל, המועט בשלב הזה, עם שירי האלבום ביניהם "sun" "diamonds" ו"going far" .

התגליות:            

איגי דיין, מתופף משינה עולה לבמה שנמצאת בחצר האחורית של הבית שלו שנמצא בקיבוץ רגבים. לבמה עולה דיין עם להקתו "הצללים" שמציגים רוק לפנים עם שתי גיטרות חשמליות, בס, תופים, קלידים וכמובן איגי דיין ששר ומנגן בגיטרה קלאסית. "לילה", שיר שכתב והלחין דיין מגיח מהרמקולים נפתח לאט ומזכיר מעט את הבלדות הרוק של אריק ושלום אבל עד מהרה משתלט הרוק'נ'רול שמוכיח שהרוק הישראלי לא מת הוא רק צריך לצאת לטבע. איגי דיין והצללים חותמים את הופעתם עם שני גרסאות כיסוי משובחות שלא משאירות את הקהל אדיש.

"iron lion zion" של בוב מארלי, אומן הרגאיי המפורסם ביותר, מגיח בגרסת רוק שכל מילה מיותרת לה. ואיך אפשר בלי איזה אזכור למשינה, "עתיד מתוק" חותם את ההופעה שמתחילה על רגל שמאל אבל משתפרת פלאים. "טייני פינגרס" שהרעידו את עולם הרוק הישראלי כאשר הוציאו שני אלבומים בהפרש של שבוע עולים עם "the quilt" שמראה את הקו המוסיקלי של הלהקה שמשלב רוק'נ'רול בניחוח בין לאומי עם אלקטרוניקה של סינתיסייזר, שילוב שנשמע כמו ימיה הגדולים של מינימאל קומפקט בגרסת 2012.

המאכזבים:                    

כמו בכל פסטיבל יש בליין-אפ עליות וירידות ויש הופעות שלא מצליחות להלהיב את הקהל ולהזיז אותו ממקומו. אדיר והילדות של יוצא תוכנית הריאליטי "כוכב נולד 5" אדיר אוחיון, עולה לבמה ופותחת עם השיר "זונות" שמפנה את מקומו ללהיט מאלבום הבכורה של ההרכב "לא היית מוכרחה". נקודת האור בהופעה היה הקאוור ללהיט "Rocking on the free world" של ניל יאנג שחותם את הופעתם. אחרי הופעתו של ברי סחרוף (שעליו עוד נדבר) עולה לבמה אשפית הגיטרה, תמר אייזנמן, במראה שמזכיר את איימי וויינהוס ויש שיגידו שגם ההגשה והקול מזכיר אותה. אייזנמן שמאחוריה שלושה אלבומים פותחת את הופעתה עם "don't take away".

אייזנמן חוזרת לבלוז עם גרסה חצי עברית חצי לועזית לשיר "הריגוש כבר לא כאן". תמר שמקבלת מקום של כבוד אחרי ברי ולפני פורטיס לא מצליחה להגיע לאותה הרמה ומורידה את הקצב של הערב ואת הריגוש של הקהל שאיים להפיל את הגדרות בהופעתו של סחרוף. "Hit me" להיטה מאלבומה השני "Gymnasium" מרים את הקהל על רגליו ומוכיח את יכולות הגיטרה של אייזנמן וחותם את הופעתה.

רוקפור הלהקה הוותיקה שהצליחה גם בחו"ל עולה לבמה לבצע את שירי האלבום "האיש שראה הכול" שיצא בשנת 1995 ובו הלהיטים "האיש שראה הכול", שיר הנושא של האלבום ו"מכונת הזמן" שזוכים לג'אמים מופלאים של גיטרות המשתלבות עם התופים אבל לא זוכים להתלהבות גדולה מהקהל וגם לא מהסאונדמן שמתעלל בשירים בתחילת המופע. רוקפור שידועים בג'אמים האין סופיים שלהם ובקצב הרוק'נ'רול שמצליח להזיז כל אחד מאכזבים ולא מצליחים להרים את ההופעה לגבהים הרגילים שלהם, אולי זה בגלל השעה המאוחרת אולי בגלל חוסר שיתוף הפעולה של הקהל ואולי פשוט זה לא עבד, אבל כול זה משתנה ב"חור בלבנה" שחותם את ההופעה של רוקפור.

 

המעולים:     

בין ההופעות מציג יואב קוטנר, מי שהיה שותף להקמת הפסטיבל ומנחה אותו, קטעים נוסטלגיים על המסכים שבצידי הבמה כמו לדוגמה "רדיו חזק" של תיסלם, שירים של להקת תמוז וכמובן של מאיר אריאל ז"ל שהשפיע על כול האומנים שמאחורי הקלעים. בזמן שהקלאסיקה של תיסלם מתנגנת על המסך קלאסיקה נוספת מתחממת על הבמה, "הקליק" שהתפרסמו בשנות השמונים ונמצאים בעולם המוסיקה כבר 30 שנה מגיע לבמת "עצמאי בשטח" אחרי איחוד שהתקיים בתחילת השנה. "ברוכים הבאים למסיבה של ישראל" פותח את ההופעה שמקפיצה את הקהל על רגליו כבר מההתחלה. "ככה אני אוהב", אומר דני דותן סולן הקליק, "לא הרבה אנשים, אבל כאלה שעושים הרבה רעש".

הקהל שמורכב ברובו מבני עשרה מכיל בתוכו גם צעירים אחרי צבא וזוגות עם ילדים קטנים ואפילו זוגות מבוגרים שבאו ליהנות מהלהקות הנוסטלגיות. "אמרו לכם ששירים נועדו להנעים לכם את הזמן, אבל זה לא נכון" אומר דותן ופוצח בשיר "אני מת להשתמט" שנשמע נכון היום יותר מתמיד.  השירים ממשיכים ומגיע הלהיט הגדול של הלהקה "אל תדליקו לי נר" שאותו קידם דותן "לפני 30 שנה הייתה מלחמת לבנון וכתבנו את השיר 'אל תדליקו לי נר' ומאז כמעט ולא שרנו אותו כי לא חשבנו שנוכל לשנות את המציאות, אבל אתם יכולים לשנות את המציאות, אתם העתיד". "אינקובטור", שקוטנר טוען שהוא נכתב עליו, חותם את ההופעה של הקליק האדירים. וההופעות לא מפסיקות, לקול תשואות הקהל עולה לבמה ברי סחרוף, נסיך הרוק הישראלי, עם להיטו "עיר של קיץ".

"זמן של מספרים" שנושא את שם אלבומו החדש של סחרוף פורץ דרך הרמקולים ומקפיץ את הקהל. והלהיטים לא מפסיקים להגיע, "לאהוב אותך מקרוב" לא משאיר מקום לתהיות מיהו המלך הבלתי מעורער של הרוק הישראלי כיום כאשר 20,000 הצופים בקהל שרים כאיש אחד את הפזמון. "עבדים", "הכל זה לא כלום", "בום פאם" שעושה כבוד לאריס סאן והמנדולינות ו"חלליות" מצטרפים גם הם לחגיגה שיוצרים הצלילים שבוקעים מהרמקולים. את ההופעה שכול מילה מיותרת לה, חותם ברי סחרוף עם גרסת כיסוי לשיר "עוד חוזר הניגון" שכתב נתן אלתרמן, הלחין נפתלי אלטר וביצעה במקור חוה אלברשטיין. למרות שקיווינו ורצינו, הדואט המיוחל בין סחרוף לפורטיס לא מתבצע על במת "עצמאי בשטח".

 

רמי פורטיס שעולה ללא ברי סחרוף אבל עם להקתו פותח את חלקו בערב הנפלא הזה עם "חתול מפלצת". "בלונדיניות על אוטוביאנקי" שנכתב עם קרוב משפחה איטלקי של פורטיס ויצא באלבומו המשולש מעורר תגובות מעורבות שנעלמות עד מהרה עם הצטרפותו של "שועל במנוסה". "תהיו מתונים לחצי שעה הקרובה" מבקש פורטיס שממש לא מתון על הבמה ומפציץ את הקהל בלהיטים בזה אחרי זה. "חדשות מהירח" של פורטיסחרוף, "אמריקה" ו"תלוי על הצלב" מרימים את הערב הזה לשיא שהוא עוד לא ידע, פורטיס כבר אמרנו. פורטיס, המשוגע הלאומי, שאומר שזאת קלישאה כי הוא התגלמות השפיעות בזמן שהעולם משתגע, זוכה להגשים חלום ומקבל כיסא בשביל לנוח, אבל איזה לנוח ואיזה נעליים, "נעליים" האלמותי מפנה את מקומו לב"צהריי היום" שחותם הופעה גאונית של המאסטרו/ המשוגע/ המשולש או איך שתרצו להגדיר את הפרפורמנט המטורף הזה שלא נותן לך לשבת לרגע.

 

ואם זה לא מספיק לכם, אסף אבידן שעד לפני פחות משנה היה בסיבוב הופעות בינלאומי עם להקת המוג'וס עשה מהפך ונפרד מהם לטובת להקת "השפות" שמורכבת מחגי פרסטמן על התופים, תום דורון בקלידים, קרני פוסטל על הצ'לו, הפרקשיין. בין האנשים בקהל נמצאת אישתו של מאיר אריאל ז"ל שהערב הזה מתקיים בהשראתו, תרצה שמשבחת את אבידן הצעיר ואומרת שהוא אחד האהובים עליה. אבידן מבצע בהופעתו שירים חדשים שעליהם הוא עובד לצד שירים מוכרים או "שלגרים" כמו שהוא קרא להם. עדין לא השתכנעתם? קבלו בבקשה במחיאות כפיים את האבא של הרוק הישראלי, לדברי יואב קוטנר, האיש שכולם חיכו לו, קבלו את שלום חנוך.

חנוך שהיה בטוח שבשעה כל כך מאוחרת הוא יראה למול עיניו רק עצים מופתע לטובה ונותן את כול כולו כשלצידו משה לוי ורוני פיטרסון שמלווים אותו כבר שנים."בא הביתה" מתוך "חתונה לבנה" פותח את ההופעה. "חתונה לבנה" שזכה לאלבום מחווה בשם "הדרכים הידועות" מככב בהופעה עם השיר "תאונה" שלו עשה ירמי קפלן גרסת כיסוי. "לא יודע איך לומר לך" שבוצע במקור על ידי להקת הרוק הראשון בישראל, "תמוז", פורץ מהרמקולים ועושה הרבה כבוד לאיש שהיה שותף לעבודת הלהקה וכתיבת השיר, מאיר אריאל.

הקצב מתגבר וככה גם ההתלהבות של הקהל שמתנועע לצלילי "רומן אמיתי" שנכתב על הזמרת דפנה ארמוני. שלום ממשיך עם הקלאסיקות ו"בלי לומר מילה" שיצא מהאלבום "מחכים למשיח" משנת 1985 שמתחיל בליווי של משה לוי והפסנתר בלבד נהפך עד מהרה לג'אם סוחף ונוטף רוק'נ'רול ששווה כל רגע. "הולך נגד הרוח", "אהבה שקטה" ו"בגלגול הזה" באים בזה אחרי זה ולא מאפשרים לקהל לנוח לרגע. המסע בזמן ממשיך ושלום חוזר איתו אחורה לימיו העליזים והפוריים עם אריק איינשטיין ומה שהם היו עושים שם בבקרים – "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" שזה לגרסאות כיסוי של רוקפור ומאור כהן זוכה גם לגרסה רוקיסטית במיוחד של שלום.

סולו גיטרה של רוני פיטרסון, שימשיך להיות על הבמה גם אחרי שלום, מקדם את פניו של שיר הבארים האולטימטיבי "תפסתי ראש טוב על הבאר" שמוציא את הקהל מכליו כאשר שלום ופטרסון מבצעים את השיר בעברית ובאנגלית לסרוגין, אבל בעיקר בזכות שלום שמפעיל את הקהל כמנצח על התזמורת. ואת המנגינה הזאת פשוט אי-אפשר להפסיק כמו שאומרים, "ככה וככה" ו"מחכים למשיח" פורצים דרך הרמקולים וממשיכים את רצף הלהיטים שבזכותם הקהל פשוט לא נותן לשלום לרדת מהבמה והוא לא מראה סימנים שהוא רוצה לרדת, אבל זה קורה בסופו של דבר, "סוף עונת התפוזים" חותם את ההופעה המצוינת הזאת שבה להיט רדף להיט וכול מילה נוספת מיותרת. מרסדס בנד שחותמים את הערב המטורף הזה של מיטב הרוק הישראלי מהשורה הראשונה עולים לבמה עם אור ראשון ועם כול הלהיטים הגדולים.

"מלאך" מתוך אלבומם הראשון "בואי ונביא לך ת'פאנק" שיצא בשנת 2004 מפנה את מקומו לסשיין מטורף של להיטים מתוך האלבום השני "תביאו בירות" שיצא ב2010 ביניהם: "תאילנד" החושני, "עד מתי" שהיה שיר הנושא של סדרת הטלוויזיה בכיכובם "תעשה לי ילד" ו"המחלקה להלבשה תחתונה" שזכה לתגובות נלהבות מהרדיו ומסתבר שגם מהקהל הצעיר שנשאר ורוקד כאילו לא עברנו כבר לילה שלם של הופעות. "הבת של השטן" בעל הגוון הים-תיכוני שיצא באלבומם השנה חותם את ההופעה לא לפני שגל תורן, סולן הלהקה, יורד מהבמה או יותר נכון להגיד כמעט נופל כדי להגיע לקהל שמחזיר לו אהבה. מרסדס שרגילים להופיע כבר בסוף כול פסטיבל זוכים הפעם לפנות את הבמה לטובת להקה צעירה בשם "ויתרתי" שחותמים ליין ארוך ומפואר של להקות רוק חדשות וותיקות, מוכרות וכאלו שפחות שהופיעו בפסטיבל "עצמאי בשטח" שהתקיים בהשראתו של מאיר אריאל ז"ל ושקוטנר הבטיח שהוא לא האחרון, אני כבר מחכה לשנה הבאה.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *