PlayList

גם אני רוצה תקליט! – חלק ג'

הנה הגענו לשלב בו אתם שואלים את עצמכם ואולי גם אותי, על הקשר בין המוסיקה ועולם הצילום והעיצוב. נכון, התכנית "The Voice" ניסתה לפרק את הקשר בין המראה לקול אך כנראה שנצטרך עוד כמה עשרות עונות ומעבר של פורמט התכנית לרדיו כדי שנתעלם באמת ממראה הזמרים.

הקשר בין הויז'ואל והסאונד מתהדק כאשר אנו רוצים להפיק את הסינגל או האלבום שדורש עיצוב כלשהו לו ניתן לקרוא כרטיס הביקור הראשוני או דף הבית שלנו בפני שדרני הרדיו או כותבי הטורים והעורכים בעיתונים ובאינטרנט. כשם שאנו נמשכים לספר בזכות עיצוב הכריכה, בעידן הדיגיטלי חובה לעצב את המוסיקה שלנו. בעולם המוסיקלי בו אנו יוצרים, נדרשת תוספת לעיצוב והיא יצירת אישיות ופרסונה, הקבצים אותם תשלחו לתחנות הרדיו ("לינקטון") או על העטיפה של הדיסק כדאי להציג את הפרצוף העוד לא מוכר שלכם שיתבלט בתוך עולם הסינגלים והכוכבים שצצים מדקה לדקה.

רנה, אריאל הורוביץ. עיצוב: ציפורה עוזיאל. מבוסס על דמות ששיחקה רנה זלווגר בסרט "ג'רי מגווייר"

עד כאן הפתיח, הגיע הזמן לחזור לעבוד, מה לעשות? לחפש צלם שייקח את הפרצוף היפה שלכם ויפיק ממנו את המרב על מנת שייצרב בזכרונם של מי שמחזיק את הדיסק שלכם. כיום בשוק יש הצפה של צלמים מוכשרים המציעים את כישרונם והידע המקצועי אותו רכשו במהלך עבודתם בהפקות שונות. תחום המוסיקה צבר תאוצה והפך למרכיב מרכזי בתעשיית הצילום בישראל ובעולם, צלמים רבים מחזיקים באתר הבית שלהם קטגוריה שלמה של מוסיקאים איתם עבדו במהלך השנים ומציגים את העבודה שלהם איתם.

בין השמות הבולטים נמצא את רונן אקרמן שחתום על הפקות מוסיקה (מירי מסיקה, אחינועם ניני, עברי לידר) והפקות טלוויזיה של "קשת" ("האח הגדול", "כוכב נולד"), דודי חסון (אסף אבידן, אמילי קרפל), דורון עדות (דניאל סולומון, איה כורם, סאבלימינל), פיני סילוק (סקאזי, עומר אדם, מושיק עפיה), אילן בשור (ריקי גל, שלמה ארצי, אביב גפן) שעובד גם זמרים דתיים כמו חיים ישראל ומידד טסה, אריאל ואן סטרטן (פרודיג'י, אריקה באדו), יהודה דרי (עובד עם אריק אינשטיין) ועוד. טווח המחירים להפקת הצילומים נע בין 1500 שקלים להפקה מינימלית ועד לכ – 6000 שקלים בהפקה מורכבת המשלבת לוקיישן מרוחק הדורש השקעה מיוחדת.

הצלם אריאל ואן סטרטן הגיע אלינו לאחר עבודה רבת שנים בלונדון והחל לגעת במוסיקאים המקומיים וביניהם אהוד בנאי, פיטר רוט, יהודה פוליקר, שלומי שבן, בן ארצי, הברירה הטבעית, נקמת הטרקטור ועוד רשימה ארוכה כולל אמנים מובילים בחו"ל. את הצילום הוא "מתאים באופן ישיר לסאונד של המוסיקאי ולפני הפקת הצילום דואג להקשיב לחומרים כדי להרכיב את הקונספט ולהפיקו באופן ויזואלי".

שלומי שבן. צילום: אריאל ואן סטרטן

גם הצלם אילן בשור מחזיק ברזומה מרשים, תחת עדשת מצלמתו עברו שלמה ארצי, ריקי גל, שלמה גרוניך, אביב גפן, נינט טייב, אלון אולארצ'יק, דני ליטני, רמי קלינשטיין ועוד רבים וטובים. בשור וואן סטרטן משרטטים תהליך עבודה הכולל שלושה מפגשים אשר מתחיל בישיבת הפקה המשלבת את משולש האמן, צלם והמעצב גראפי איתו יעבדו. להפקות הצילום רצוי שיתלווה סטייליט\ת ומאפר\ת שיסייעו לעבודת הצילום דרך התלבושות והאיפור. בדרך משתלבים ומתמקמים גם המנהל האישי ונציג חברת התקליטים שנותנים את הטון.

לאחר מכן מקיימים סיור שטח בלוקיישן הצילום במידה והוא לא יהיה בסטודיו. בשור הותיק (מעל 20 שנה בתחום) משרטט גם תהליך שעובר על המוסיקה הישראלית ואופי הצילום שלה – ובמיוחד התהליך של המוסיקה הים תיכונית שבעבר היתה הרבה יותר פורטרטית וסטנדרטית ובעשור האחרון עוברת תהליך עיצובי יותר המתבטא במתן דגש רב על העטיפה של המוסיקה.

שלמה ארצי לפני עיצוב גראפי. צילום: אילן בשור  |  שלמה ארצי לאחר עיצוב גראפי – עטיפת האלבום "אהבתיהם"

 השלב הבא יהיה העבודה מול המעצב הגראפי שיוסיף פאן עיצובי – יחתוך, ירטש, יחליף אובייקטים, יסתיר פרטים או בקיצור יעשה את הכל כדי שנצא מושלמים. גם במקרה הזה יש להתייחס לדברים בכובד ראש, עבודה מול המעצב הגראפי תיתן את התוצר הסופי המושלם ביותר עבורנו. עולם הגרפיקה מסועף ומלא פרסונות שטבעו את חותמם בעולם המוסיקה בשנים האחרונות, כיום יש מגוון רחב של בעלי סטודיו לגרפיקה שיוכלו לתת את המענה לצרכים העיצוביים הנדרשים. השמות החמים בתעשיה הם ציפורה עוזיאל, הסטודיו של דורון עדות שגם מצלם, יהודה דרי, "סטודיו חץ", "סיני גרפיקס", "פרי קסטיאל" ודור כהן. לכל סטודיו או מעצב יש את המוסיקאים הקבועים איתם הם עובדים וגאים בעבודתם כאילו היו בנם.

"היהודים" – עטיפת האלבום. ציפורה עוזיאל

לציפורה עוזיאל המוכרת לנו מאלבומים רבים, היה מאוד קשה להחליט על עיצוב עטיפה אהוב במיוחד וממש נקרעה בין בניה, לאחר מכן הסכימה לשתף כי הפרויקט עם להקת היהודים על כל צורותיו היה הכי משמעותי עבורה. כמו הצלמים, גם עוזיאל מאזינה לחומרים לפני שמתחילה לעבוד על העיצוהב ובכלל, מנסה להבין תחילה את רצונות האמן וממליצה למוסיקאים מתחילים לשבת ולהשקיע זמן בעיצוב מתוך אמונה ש"זהו המארז של המוסיקה שלהם".

אל גישתה של עוזיאל מצטער אמן גרפיקה נוסף דור כהן, שעבד בשנים האחרונות עם פסגת המוסיקאים הישראלים. כהן מגדיר את העטיפה כ"חשובה לא פחות מהתוכן", ומציג את העבודה על עטיפה לאלבום כקשה במיוחד בשל האופי המופשט של המוסיקה והמילים. "הצד הויזואלי של המוסיקה מוערך בארץ פחות מאשר בחו"ל", על פי תפיסתו,  כל אמן שמוציא מוצר מוסיקלי, בין אם דיגיטלי או מודפס ראוי שיעבוד מול צלם או מאייר ומעצב גרפי. 

עטיפת האלבום "כנסיית השכל", גזרי עיתון שמצא רן אלמליח אשר הרכיבו את מילות השיר "למאיה יש אקדח" והפכו לעטיפה. דור כהן

דורון עדות, צלם ובעלים של סטודיו לעיצוב, הדגיש את האינטרקציה כיום בין הפורמט המודפס ללינקטון שמעוצבים בצורה שונה, "הצורך בעיצוב דיגיטלי ובמודפס מרחיב את העולם הויז'ואלי שמשתלב עם המוסיקה". עדות גם מתייחס לצורך בהאזנה למוסיקה לפני תחילת העבודה, דגש נוסף ניתן על הז'אנר הים תיכוני "שהשתדרג לאחרונה למשהו פופי יותר". עדות ממליץ לשלב את הפורטרט של המוסיקאי ובטח בתחילת דרכו כשאינו מוכר ומציין את שלמה ארצי שמקפיד לשלב את עצמו בעטיפות גם לאחר כ 30 אלבומים. 

היתה ברוח השטות שיצר בני בשן באלבום, אווירה של שכרות – עטיפה של וויסקי. דורון עדות

 

ברוב המקרים מעניקים אנשי המקצוע יד חופשית למוסיקאים לבחור ולהגדיר את רצונותיהם, צריך לזכור שאם כבר פונים לאנשי המקצוע מוטב לתת להם לעשות את עבודתם ולהקשיב לרעיונות שלהם, גם אם אתם בטוחים שיש לכם רעיון מנצח. זכרו שבעידן הדיגיטלי בו נולדים כוכבים מדיי יום כדאי להתבלט על שולחן העבודה של העורך המוסיקלי. עליכם לבלוט מעל כולם ובנוסף, ליצור קשר בין הפנים שלכם ליצירה המוסיקלית שכולם מזמזמים ומורידים. בפרק הבא של הכתבה נפיץ את החומרים, בין אם באופן דיגיטלי או מודפס על פלסטיק.

 גם אני רוצה תקליט! חלק ב'

גם אני רוצה תקליט! חלק א'

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *